פסק-דין בתיק ע"פ 8823/12

השופט א' שהם:

לפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' כהן), בת"פ 27481-12-11, מיום 15.7.2012, בגדרו הורשע המערער, לאחר ניהול משפט הוכחות, בחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ובהחזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 לחוק העונשין. לחלופין, משיג המערער על חומרת עונשו.

בית משפט קמא גזר על המערער בעקבות הרשעתו בדין את העונשים הבאים: 4 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו; 12 חודשי מאסר על-תנאי לבל יעבור, בתוך 3 שנים, עבירת תקיפה מסוג פשע כלפי גופו של אדם; כמו כן, חויב המערער בתשלום פיצויים לנפגע העבירה בסך 50,000 ש"ח.

עובדות כתב האישום

מעובדות כתב האישום אשר הוגש נגד המערער עולה, כי ביום 23.11.2011, בשעה 00:15 או בסמוך לכך, נסע המערער על קטנועו בכביש 65, כשלראשו קסדה מלאה שהסתירה את פניו. בשלב מסוים, הבחין המערער ברכב בו נסעה קורל עמר (להלן: קורל) ביחד עם חברותיה, והחל להטרידן בכך שנצמד עם קטנועו לרכבה של קורל ונכנס לנתיב נסיעתה; הוא סימן "תנועות מאיימות" לעבר היושבות ברכב; ובהגיע הרכב לצומת מרומזר, חסם המערער את רכבה של קורל, ירד מהקטנוע וניסה לפתוח את דלתות הרכב. קורל וחברותיה נבהלו ממעשיו של המערער ונמלטו מהמקום, תוך שהן חוצות את הצומת באור אדום. במהלך הנסיעה, דיווחו קורל וחברותיה על המתרחש למשטרת ישראל ולאלמוג אוסיפוב (להלן: אלמוג), שהיה חברה של קורל.

           על רקע הדברים האלו, ולאחר שהתברר לקורל כי המערער הוא זה שהטריד אותה ואת חברותיה במהלך הנסיעה, התקיימה שיחה בין אלמוג והמערער ובמהלכה הם קבעו להיפגש באותו לילה ב"גן הגיבורים" שנמצא בכרכור (להלן: גן הגיבורים או הגן). בהמשך לכך, בשעה 01:05 או בסמוך לכך, הגיע המערער לגן הגיבורים כשברשותו חפץ חד, ניגש אל אלמוג ודקר אותו פעמיים בבית החזה ובבטן העליונה בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה. בעקבות הדקירה, פונה אלמוג לבית החולים "הלל יפה", שם אובחן כי הוא "נדקר בבית החזה קדמי מימין ובבטן ימנית עליונה עם קרעים בכבד ובסרעפת". משחלה הידרדרות במצבו של אלמוג, הוא הובהל לבית החולים שיבא. במועד הגשת כתב האישום, כשלושה שבועות לאחר שנדקר, אלמוג עדיין היה מאושפז בבית החולים, כשהוא מורדם ומונשם.

           בגין מעשים אלו ייוחסו למערער העבירות המנויות מעלה.

תשובת המערער לכתב האישום

           בתשובתו לכתב האישום, הודה המערער כי הוא התנכל לקורל ולחברותיה בעת שהן נסעו בכביש 65, כפי שתואר בכתב האישום, אירוע אליו התייחס בית משפט קמא כ"אירוע המקדים". עם זאת, הכחיש המערער, כי הוא נדבר מראש להיפגש עם אלמוג בגן הגיבורים, וציין כי הוא הגיע באקראי לגן שבו נכחו אנשים נוספים. בהמשך לכך, הכחיש המערער כי הוא זה שדקר את אלמוג. יצוין, כי כבר בפתח הכרעת דינו, קבע בית משפט קמא, כי בחקירתו הנגדית סתר המערער את תשובתו לכתב האישום, ואישר כי הפגישה עם אלמוג נקבעה מראש.

הכרעת דינו של בית משפט קמא

בהכרעת דינו, ציין בית משפט קמא כי העובדה שאלמוג נדקר בחפץ חד בבית החזה ובבטן, ונגרמו לו פגיעות קשות וחמורות כמתואר בכתב האישום אינה שנויה במחלוקת, והשאלה היחידה שבה יש להכריע היא זהותו של הדוקר.

עדותה של מור טויטו

             מור טויטו (להלן: מור) היא חברתה של קורל, והייתה עמה ברכב במהלך האירוע המקדים. מור העידה, כי לאחר סיומו של האירוע המקדים, נסעו הבנות ברכב למסעדה ששמה "שניצבורגר" בפרדס חנה, שם פגשו את אלמוג. עוד העידה מור, כי בעת שהיו ב"שניצבורגר" קיבלה קורל מהמערער הודעה ב-"פייסבוק", שבה הוא אישר כי הוא זה שהטרידן במהלך הנסיעה. משהתוודע אלמוג לדברים, הוא שוחח עם המערער ונקבעה פגישה בינו לבין המערער בגן הגיבורים. מור הוסיפה עוד, כי היא הלכה ביחד עם יתר חברותיה לגן הגיבורים, וכאשר הגיעה למקום היא הלכה לבית חברה - נוי, אשר נמצא בסמוך לגן. בהמשך לכך, מסרה מור כי כשהייתה בחצר ביתו של נוי היא ראתה את המערער יוצא מרכבו, ושמעה אותו אומר "מי זה הגנגסטר שמדבר ככה". מור הוסיפה עוד, כי המערער ואלמוג התקרבו זה לזה, כאשר חברו של אלמוג - שי אברמוב (להלן: שי), מנסה לחצוץ ביניהם. עוד ציינה מור, כי בשלב זה שמעה שמישהו אמר לשי "אל תתערב, אני מכבד אותך", וכי היא "חושבת" שהדובר היה המערער. לאחר שזיכרונה רוענן על-ידי בא-כוח המאשימה, היא סיפרה, כי לאחר ששי צעק "תבוא בדיבורים ולא בידיים" וניסה להפריד בין המערער לבין אלמוג, אמר לו המערער "שי זוז, אני מכבד אותך". עוד הוסיפה מור בעדותה, כי היא ראתה את המערער ואלמוג נצמדים זה לזה, נפרדים, ולאחר מכן נצמדים בשנית, אך ציינה כי היא לא ראתה שהמערער מחזיק דבר מה בידו או כי הוא דקר את אלמוג. באשר לתנאי הראות במקום, מסרה מור, כי הגן היה מואר, והיא עמדה על כך שהיא זיהתה את המערער בוודאות.

           בית משפט קמא קבע, כי מור הותירה בו רושם מהימן, והיא מסרה באופן מדויק את הדברים אותם ראתה, מבלי לנסות להעצים את חלקו של מי מהמשתתפים באירוע. עוד נקבע, כי ככל שמעדותה של מור עולה ספק כלשהו האם המערער היה זה שאמר לשי לא להתערב, הרי שספק זה מתפוגג נוכח עדותו של המערער עצמו, שאישר בחקירתו הנגדית כי ביקש משי לזוז, כדי שיוכל לדבר עם אלמוג. לפיכך, ועל יסוד עדותה של מור, נקבע כי המערער הגיע לגן הגיבורים וניגש לאלמוג, בהמשך לכך ביקש המערער משי שלא להתערב, ולאחר זאת הוא ואלמוג נצמדו זה לזה לסירוגין, כפי שתיארה מור בעדותה. בנוסף, קבע בית משפט קמא כי המערער היה זה שאמר "מי זה הגנגסטר שמדבר ככה".

           עוד יצוין, כי בית משפט קמא התייחס לעדותו של שי עצמו, אך קבע כי לא ניתן לבסס עליה מממצאים עובדתיים כלשהם, שכן שי, בדומה ליתר חבריו של אלמוג, סירב לשתף פעולה עם רשויות החקירה.

           עוד ראוי להוסיף, כי בשל התדרדרות חמורה שחלה במצבו של אלמוג, ובשל העובדה כי במשך ימים רבים הוא שהה במחלקה לטיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם, הוא לא זומן להעיד מטעם התביעה.

עדותו של אביאל צרפתי

           אביאל צרפתי (להלן: אביאל), הוא חברו של אלמוג ובליל הדקירה הוא נכח בגן הגיבורים. בפתח עדותו מסר אביאל שאלמוג נפגע לאחר שנפל על אבן, וכי הוא אינו יודע דבר על דקירה באמצעות סכין או חפץ חד. גרסה זו עמדה בסתירה לדברים שמסר אביאל לבלש המשטרה יוסי גייר (להלן: הבלש גייר), אשר הקליט את אביאל במהלך "תרגיל חקירה", ביום 26.11.2011. בעקבות הסתירה בין הדברים, ולבקשת המאשימה, הכריז בית משפט קמא על אביאל כעל "עד עוין". בהכרעת הדין, הובאו בהרחבה דבריו המוקלטים של אביאל, אשר מסר כי המפגש בין אלמוג למערער נקבע בעקבות התנכלותו של האחרון לקורל, וכי בגן הגיבורים היו אמנם אנשים רבים, אך "מי שבא לריב היה רק אחד". בהמשך לכך, ולשאלת הבלש גייר מי הציק לקורל בכביש 65, ענה אביאל "איך קוראים לזה. דור שבתאי הציק לה. זה שדקר...".

           בית משפט קמא קבע, כי אביאל ניסה להסתיר את האמת בעדותו, וזאת במצוותו של אלמוג ובעקבות חששו לחייו, אך מסר אמת בשיחתו עם הבלש גייר. לפיכך, ומכוח סעיף 10א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות), קבע בית משפט קמא כי יש לקבל את אמרת החוץ של אביאל, ולהעדיפה על-פני דבריו בבית המשפט, וכי "מדבריו ברור, שלא היה מדובר בקטטה אלא בעימות בין שניים בלבד, הנאשם [המערער] מן הצד האחד ואלמוג מן הצד השני, ובמהלך עימות זה דקר הנאשם [המערער] פעמיים את אלמוג".